
זמן כתיבה
אני כותבת

מי מקבל מושב בשיחות משוב?
אנחנו רגילים לחשוב שמי שמקבל את הפידבק בשיחת משוב הוא זה שנמצא במצב הפחות נוח. אבל מה עם מי שנותן את הפידבק? גם שם יש לא מעט אתגרים.
ובכלל, תנו לי לחדש לכם - בשיחת משוב תקופתית שני הצדדים מקבלים את המשוב.
ולכן, כמו ברוב המיומנויות הניהוליות - הכנה מראש היא המפתח:

אני מורה ליוגה
אני מורה ליוגה.
מוזר לומר את זה.
אני רגילה להיות אמא לשלוש בנות, מלווה מנהלים, סמנכ"ל שיווק בעברי ופתאום אני גם מורה ליוגה.
אחרי 20 שנות תרגול יוגה, החלטתי שהגיע הזמן לטפס עוד. לא שהתכוונתי לפתוח סטודיו (למרות ש-never say never) אבל רציתי ללמוד משהו. לא הייתי בטוחה מה בדיוק, כשנתקלתי בקורס מורים של קאלה יוגה.

Alexa Young
Add a short bio for each team member. Make it brief and informative to keep visitors engaged.

חיזוק חיובי רק לצוות שלנו?


זה קורה למנהלים הטובים ביותר
גם לכם זה קורה? שתופסים אתכם עוד לפני שהגעתם לשולחן העבודה שלכם ואיכשהו היום נוזל בין האצבעות?
אז מה אפשר לעושת עם זה?
"יכול להיות שאפילו אצליח לאכול היום במטבח ולא מול המחשב."
זה המשפט שאריאלה אמרה לי בסוף הפגישה .שלנו, עם חיוך שלא ראיתי בתחילת המפגש.
איך אפשר לסדר את הראש ואת הלו"ז שלנו?....

"יכול להיות שאפילו אצליח לאכול היום במטבח ולא מול המחשב."
זה המשפט שאריאלה אמרה לי בסוף הפגישה .שלנו, עם חיוך שלא ראיתי בתחילת המפגש.
חשוב לציין הצלחות. לראות את ההישגים.
אז הנה אני עוצרת לרגע ומסתכלת על הסדנה הזאת שיצרנו, Maya Noah ואני, "הכל מתחיל בגוף" ובאמת מרגישה חגיגה קטנה בלב.
מרעיון שעלה במהלך קורס בנושא מערכת העצבים, דרך שנה של דיבורים, התלבטויות ומחשבות האם לעשות את זה, עד להשקת הסדנה הראשונה.
ומשם, סדנה אחרי סדנה למנהלות ומנהלים מהארגונים המובילים במשק.
לפעמים קשה לראות את המציאות כפי שהיא.
גם המנהלים הבכירים והמנוסים ביותר, מוצאים את עצמם במצבים שהפחדים, החששות, השדונים בראש מסתירים את תמונת המצב האובייקטיבית. ואלה מובילים ישירות לתסריט הגרוע ביותר - זה שגורם לנו להסס. זה שגורם לנו לעצור...
בדרך כלל, זה קורה בסביבות נובמבר-דצמבר - מנהלות ומנהלים מסתכלים בבעתה על לוח השנה. למה בבעתה? כי הם יודעים מה מחכה להם.
ואני לא מדברת על תוכניות 2025, אני מדברת על על האתגר הידוע לשמצה, "שיחות משוב"....
לפעמים קשה לראות את המציאות כפי שהיא.
גם המנהלים הבכירים והמנוסים ביותר, מוצאים את עצמם במצבים שהפחדים, החששות, השדונים בראש מסתירים את תמונת המצב האובייקטיבית. ואלה מובילים ישירות לתסריט הגרוע ביותר - זה שגורם לנו להסס. זה שגורם לנו לעצור...
בת יענה
מגיל 20 יש לי משקפיים לראייה לרחוק, ולמרות זאת הרבה פעמים אני לא משתמשת בהם. כן, החברים שלי יודעים שלפעמים אני מעדיפה פשוט לא לראות.
ולא הזכרתי את הפעמים שאני מעדיפה לא לשים לב, שלא לומר - להתעלם מדברים שאני ממש לא רוצה לראות. (חדשות, ערימת כלים בכיור, קמט חדש - לא חסרות דוגמאות)
האמת, אני קצת עירית בת יענה שחר.
איך מנצחים את הפחד?
לפני ארבעה חודשים, יניב התחיל לעבוד כמנהל פרויקטים בארגון שהוקם לא מזמן.הארגון כבר מתפקד: יש משרדים, עובדים ומבנה ארגוני. אבל, אין מתודולוגיות ותהליכים מסודרים, אין ניסיון מצטבר, אין ראיה לטווח ארוך, ו - אין מנהיג.
המנכ"ל לא מצליח לפנות זמן ולהכווין את הצוות לעבר המטרה.
יניב אמור לייצר את תוכנית העבודה שלו בעצמו לפי מטרת הגג של הארגון, ומשם לבנות את הפרויקטים השנתיים שלו.
אין לו מושג מה עושים קודם. אין לו קולגות. אין מצגות מהעבר. אין את מי לשאול.

.jpg)





















